"ספינה בנמל היא בטוחה, אבל לא לשם כך ספינות נבנו.” (גרייס הופר)
מעל עשרים שנה (וואו, כל כך הרבה!) אנחנו מקיימים מסורת משפחתית. פעם בשנה כולנו יחד, כולל אלה שהצטרפו למשפחתנו במהלך השנים, יוצאים לחופשת סקי.
בניגוד לבני משפחתי המצטיינים בכישורי הסקי שלהם, אני תמיד בוחרת להישאר באזור הנוחות שלי ולדבוק ברמה "רגועה" שבה אני מרגישה קצת יותר בטוחה בעצמי.
השנה, בעידודו של בן זוגי, החלטתי שהגיע הזמן לאתגר את עצמי ולצאת מאזור הנוחות שלי.
לכאורה, אני כבר אמורה להרגיש בטוחה בטכניקת הגלישה שלי, אבל המציאות שונה. אני מפחדת, ממש מפחדת.
גם הפעם, כמו תמיד, הפחד מיהר להגיע מה שרם לכל שריר בגופי להתכווץ והקשה עליי פיזית ונפשית להתמודד עם המאמץ הנדרש.
מה למדתי על עצמי?
- לחבק את חוסר השלמות ולהשלים עם העובדה שאני איטית וכולם מחכים רק לי, לא היה קל.
- לאפשר מרחב לפחד תוך כדי צעידת צעדים קטנים שעזרו לי לצאת מאזור הנוחות שלי. למדתי להתמודד עם האתגר שניצב מולי כרגע, בלי לחשוב מה יביא המדרון הבא.
- הצעדים הקטנים שלי הם שלי בלבד. כל אחד מתקדם בקצב שלו. לי זה לקח יותר מ-20 שנה.
- כשאני בוחרת לצאת מאזור הנוחות שלי, זה אומר שהאיזון בין רווחים להפסדים נוטה להפסד, וזה הזמן להתחיל בתהליך של שינוי.
איך נעזרתי בכלים שרכשתי במהלך חיי?
- מעולם ה-NLP, השתמשתי בדמיון מודרך. ניצלתי את היכולת שלי לדמיין וממש לראות את עצמי גולשת בביטחון ובאומץ. יש הסבר מדעי מאחורי זה, וזה אכן עובד (על ההסבר המדעי של דמיון מודרך אכתוב במועד אחר).
- מתחום האימון, השתמשתי בכלי של מאזן הרווחים וההפסדים שלי והערכתי את ההזדמנות שלי. אחרי 20 שנה, ההפסד שנגרם כתוצאה מהיצמדות לאזור הנוחות שלי עלה על הרווח, מה שהניע אותי להתחיל לצאת מאזור הנוחות שלי.
- מתוך התיאוריה האדלריאנית, שאלתי את עצמי, "איך אני יכולה להיות העצמי המשופר שלי?" כלומר, עד כמה אני היום טובה יותר מעצמי אתמול?
- מתוך הפסיכולוגיה החיובית אימצתי את המשפט: "אל תפחדו מפחד, הכירו וקבלו את תחושת הפחד". אם לצטט מתוך ספרה של יהודית כץ "לחשוב טוב":
"כשאנחנו מנסים בכל הכוח לעצור את הרגשות הקשים, אנחנו יוצרים קהות, קהות שתמצא את דרכה גם אל הרגשות הנעימים. כל רגש הוא לגיטימי, אך לא כל התנהגות. אם
ברגשות אנחנו לא שולטים, בהתנהגות דווקא כן.
מעודד לדעת שגם לרגשות הלא נעימים יש תפקיד אבולוציוני חשוב: להגן עלינו… מעבר לזה, התמודדות עם הפחד ממלאת אותנו בתחושת מסוגלות עצמית ומעניקה פרספקטיבה חדשה". - מעולם הכלים והאסטרטגיות להתמודדות עם הפרעת קשב, פיתחתי את היכולת לזהות ולווסת את הרגשות שמציפים אותי, לפעול בהתאם, להשתמש בהומור ולדעת מתי לבקש עזרה כשאני זקוקה לה.
- מעולם ניהול הפרויקטים, למדתי להגדיר מטרה, להציב יעדים ולפרק אותם לשלבים הניתנים לניהול בקצב שלי.
זו עבודה מתמשכת ותובענית שדורשת הרבה מודעות, אבל היא אפשרית.
לסיכום:
הסיפור הזה לא נכתב כדי לספר לכם על החופשות המשפחתיות שלנו, אלא בכדי לשמש ככלי להעברת מסרים ותובנות שחשוב לי לשתף אתכם.
- האומץ להיות בלתי מושלמת.
- לא לפחד מהפחד או באופן כללי יותר: לא לפחד להרגיש אבל חשוב ללמוד לווסת את הרגש.
- הצעדים הקטנים שלי הם לא הצעדים הקטנים שלך.
- אני השיפור שלי.
- רק כאשר מאזן הרווחים וההפסדים נוטה לכיוון ההפסד, יכולה להתקיים מוטיבציה לשינוי.
- לקבוע מטרות ויעדים קטנים בדרך ולהתרכז בכל פעם בהשלמת היעד הקרוב.