הבלוג

"האח הגדול", מנהרת הזמן והמסע הגדול של ההורות

פורסם בתאריך: 28.03.24

דמייני, אני מבקשת מנעמה, שיש לך מצלמות בכל הבית כמו בתוכנית "האח הגדול", מה נראה?

עכשיו, הכנסי למנהרת הזמן והגיעי לעתיד בעוד X שנים. 

הביטי בילד הקש"ר שלך, כפי שהיית רוצה שיהיה, מה את רואה?

עכשיו, מה הפער בין שתי התמונות הללו?

נעמה שותקת, נבוכה. אני ממתינה בשקט, לא מאיצה בה נותנת לשתי התמונות לחלחל ולהבנה ש…

מה אתם חושבים שהיא ראתה ויותר חשוב מזה מה התובנה? אולי בסוף, תתגלה התשובה.

ההורות שלנו היא מסע, מסע לארץ לא נודעת, בשבילים שמעולם לא הכרנו ומכשולים וקשיים שלא צפינו.

מהם השלבים שעלינו לעשות כאשר אנחנו יוצאים למסע כזה?

השלב הראשון – היעד
עוד לפני תכנון המסע אנחנו מגדירים את היעד, את המטרה.
לאן אני רוצה להגיע בסוף המסע?

השלב השני – הכלים
לזהות את הכלים והציוד שיוכלו לסייע לי לצלוח את המסע הזה ולהגיע אל היעד שסימנתי.
למשל, המפה, המצפן, התוכנית, היכולות שלי, בקשת עזרה ועוד.

השלב השלישי – תכנית לכל מצב
תכנון ובנייה של תכנית המסע כולל תכנית של מה אני עושה כאשר אני נתקלת בקושי או מכשול.

השלב הרביעי – שליטה בכלים
הבנה ורכישת ידע שיסייע לי בשליטה בכלים ובציוד שאקח איתי למסע הזה. מה יכול לעזור לי להתמודד עם קשיים ומכשולים.

 

איך זה קשור להורות? 

היעד
התמונה העתידית אליה אני רוצה להגיע בהורות שלי.

הכלים (רק כמה מהם)

  •       ערכים משפחתיים משותפים, הם כלי לזיהוי המטרה אליה אשאף להגיע בהורות שלי.
  •       אפר"ת – שינוי הפרשנות וזווית הראיה
  •       זיהוי וניהול השדונים
  •       זיהוי הכוחות שלי
  •       ידע והבנה של הפרעת הקשב של ילדת הקש"ר שלי
  •       כלים ואסטרטגיות שיעזרו לה ולי להתגבר על האתגרים שמציבה הפרעת הקשב.
  •       דמיון מודרך

 

תכנית לכל מצב
תכנית לשדרוג ההתנהלות שלי עם ילדת הקש"ר שלי. קביעת הגבולות, אופן התקשורת, תכנון התמודדות עם "השדונים" שלי אשר מהווים מכשול ו/או קושי להמשיך ולהישאר במסלול ועוד.

שליטה בכלים
הורות פרואקטיבית, תקשורת אסרטיבית ובחירה מושכלת של התגובה.



ומה עם נעמה?

כאשר נעמה צפתה בעצמה דרך העיניים של "האח הגדול" היא ראתה:

  •     לעיתים קרובות היא "מאבדת את זה" וצועקת על ילד הקש"ר שלה.
  •     לפעמים היא קצת משקרת – שקר לבן היא קוראת לזה.
  •     לפעמים אין לה סבלנות אליו, אז היא עונה לו בקצרה ובחוסר כבוד.
  •     המון ביקורת, היא רואה כמעט תמיד את חצי הכוס הריקה.
  •     הרבה מהזמן שלה בבית היא במבלה מול מסכים ומעט מאוד מהזמן היא אכן קשובה לילד הקש"ר שלה.

 

וכשנכנסה למנהרת הזמן, מה נעמה ראתה?

היא ראתה אותו שליו ושבע רצון, הוא מכבד את האחר, מקדיש זמן למשפחה שלו ולה, היא ראתה איש צעיר עם המון בטחון עצמי שיודע להנהיג ולקחת אחריות.

 

מה נעמה הבינה?
שכדי שילד הקש"ר שלה יהיה בעוד X שנים כפי שהיא ראתה במנהרת הזמן עליה לעשות שדרוג בהתנהלות שלה היום. כי אחרת איך ידע ויוכל להגיע לשם?

 

ילדי הקש"ר שלנו "קוראים" אותנו כספר פתוח.

גם כשאנחנו אומרים משהו אחד, אבל בלב פנימה מרגישים/חושבים משהו אחר. הם שומעים הכול, הם מבינים הכול והם סופגים הכול.

גם כשאנחנו בטוחים שהם שקועים במשחק או נמצאים בחדר ליד.

צאו למסע ההורות שלכם והיו האדם שאתם תרצו שהילד שלכם יגדל להיות.

זה אולי מסע לא פשוט, מפחיד ומאתגר אך הרווחים שבסופו הם עצומים, רוצים שאלווה אתכם במסע הזה?

רונית גויכמן

מאמנת אישית מוסמכת מכון
אדלר, בוגרת התמחות
באימון אישי וליווי הורים
לילדי קש"ר בשיטתECC
ובוגרת תכנית התמחות
באימון אישי ומשפחתי
לבעלי הפרעות קשב
AD(H)D אוניברסיטת
.בר-אילן

לקבלת תוכן נוסף,
הצטרפו לניוזלטר

לשיתוף הכתבה

השארת תגובה

כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם

דילוג לתוכן