הבלוג

ילד אסור, ילד מותר עונשים לא עובדים, אז מה כן?

פורסם בתאריך: 06.10.22

** ניתן להקשיב להקלטה בסוף הכתבה

שמעתם כבר את המשפט: "הילד שלכם כל כך מפונק ולא מחונך, אין לו גבולות"?
חשבתם פעם ש: "הוא עושה לי דווקא, לא מעניין אותו כלום"?
התחלתם בניסיון להסביר ולבקש. עברתם, בלית ברירה, לכעס, להרמת קול ולעונשים?
הורות לילדי קש"ר היא משימה מאתגרת, הדורשת התמודדות יום יומית.
התקשורת בבית לא פשוטה, הסביבה לא תמיד מבינה וגם אתם מתקשים לעיתים להבין?

למה אנחנו מענישים?

לרוב התשובה שאני מקבלת: "העונש, הוא תוצאה של "הפרת החוק" אחרת איך ילמד? והאמת שגם כי זה קצת 'מגיע לו' ".
כהורים, נרצה להנחיל לילד שלנו את הערכים החשובים עבורנו ונרצה לאפשר לו גם עצמאות, לקיחת אחריות, מחויבות אישית ויכולת קבלת החלטות המתאימות לו ולא כתוצאה מהתנהגות אימפולסיבית.

הבעיה: עונשים לא עוזרים, למה?

בדרך כלל, אין קשר בין המעשה לבין העונש. למשל, לא סיים את התארגנות הבוקר, אני אמנע ממנו את הפעילות בצופים אחה"צ – מה הקשר?

אני יודעת כי הילד שלי, כאשר אני מטילה עליו עונש, כועס עלי, נפגע, מרגיש מושפל וכמעט תמיד שנינו נגררים לתוך מריבה אינסופית שרק מעכירה את האווירה המשפחתית.

במצב הזה, אין הקשבה, אין פניות להבנה יש רק תקיפה והתגוננות.

התוצאה היא פגיעה במערכת היחסים, נעלם האמון ונוצרת פגיעה בתחושת הערך.

 

אז מה במקום עונשים?

אני מציעה לדבר על חוקים, גבולות ותוצאות 

חוקים וגבולות:

  • חוקים וגבולות בבית מהווים בסיס לבחירה, כשאין גבולות גם אין בחירה.
    לדברי דרייקורס, החוקים והגבולות הם כמו קירות הבית, הם מעניקים תחושת ביטחון וסדר ומהם צומחת החירות האישית והרגשית.
  • בתוך הגבול יש טווח התנהגויות. על הגבול אפשר ומומלץ להתייעץ עם הילדים (החוק מתקיים והגבול גמיש) כמו שעת השינה. למשל, ניתן לאפשר גמישות במיקום הגבול בימי לימודים לעומת בימי חופש.
  • החוקים והגבולות משקפים את המטרות, הערכים והנורמות של המשפחה.
  • מערכת של חוקים וגבולות אינה בנויה על שכר ועונש אלא על תוצאות טבעיות והגיוניות

התוצאה הטבעית – הכי טוב דוגמאות:

  • אם אכנס לנהר עם נעליים שאינן מתאימות להליכה במים יהיה לי מאוד לא נוח ונעים בהמשך ואולי אף תתפתחנה לי שלפוחיות ויהיה לי קר.
  • אם הילד שלי לא סיים להתארגן בזמן לביה"ס, סביר להניח שלא יגיע בזמן – זו התוצאה הטבעית.

התוצאה ההגיונית:

בין המעשה לבין התוצאה צריך להיות קשר וזה צריך להיות בעיתוי המתאים.

נמשיך עם הדוגמה של ההתארגנות בבוקר: הילד שלי יצטרך להגיע בכוחות עצמו לביה"ס. בהנחה שיכול להגיע עצמאית גם במחיר של איחור לשיעור.

האחריות היא שלו ולכן הוא צריך לשאת בתוצאה של התארכות משך הזמן של ההתארגנות בבוקר.

זה לא עונש זו תוצאה הגיונית

דוגמה נוספת: הילד שלי שכח להביא את שיעורי הבית, האחריות היא שלו לדאוג כי שיעורי הבית יוגשו בזמן. לכן, לא אצא מהעבודה כדי "לרוץ" להביא לו את שיעורי הבית.


התוצאה ההגיונית היא חלופה לעונש – היא החוק והגבול המוסכם ביננו – ההורים לבין ילדנו. 

 

שוב, הכי טוב שתי דוגמאות מהשטח.

 

זמן ארוחת הערב

אצלנו קבענו כלל/חוק שאוכלים ארוחת ערב ב – 18:30 וב – 19:30 "נסגר המטבח". הילד שלי הגיע הביתה ב – 20:30 (המטבח סגור) ומבקש לאכול.

התוצאה ההגיונית:

קח לך לאכול מה שיש ותפנה אחריך. זה לא עונש זו תוצאה הגיונית למעשה.
אני משתדלת לא לכעוס, לא לצעוק, לא להעניש, לא להכנס ל"מגיע לו", אלא פשוט לשמור על החוק הזה. יש תוצאה שתקפה לכל בני הבית.

 

זמן ההתארגנות בבוקר

לאחר שבררנו מה הכי קשה לו בהתארגנות של הבוק

ר וחשבנו יחד על פתרונות יצירתיים שיוכלו להקל על הקשיים של התארגנות הבוקר, סיכמנו גם מה תהיה התוצאה ההגיונית כך שאני לא אאחר לעבודה – כי זו האחריות שלי.

במקרה שלנו, התוצאה ההגיונית הייתה שלא אוכל להיפרד ממנו בחיבוק ונשיקה בשער בית הספר.

 

כמה צעדים ביצירת מערכת הגבולות והחוקים של הבית שלכם:

(ניתן להיעזר בכלים אלו בכל גיל תוך התאמה לגיל הילד).

 

  1. הדיאלוג
    נהלו דיאלוג עם הילד שלכם כאשר כולם רגועים ופנויים לנהל את הדיאלוג
    .

בדיאלוג זה יש להתייחס ל:

  • הצגת החוק ע"י שיקוף הערך, מה חשוב, מה החוק באופן קונקרטי וחיובי. במספר מילים מועט, לא נאום לאומה.
  • גיבוש המדיניות על מיקום הגבול, תוך הגדרת רמת הגמישות (כמו ברמזור): אדום-הכרחי, צהוב – החלטה משותפת-מו"מ, ירוק – להחלטת הילד.
  • קבלת החלטה – מהן התוצאות ההגיוניות כאשר החוק הופר (מזכירה כי לתוצאה הגיונית יש קשר לחוק).
  • לשחרר ולהעביר אחריות. חשוב להבהיר שהמסר הוא שסומכים עליו.
  • לברר עם הילד שלך, מה יעזור לו לעמוד בקיום החוק ולמה הוא זקוק.
  • להציג לילד את אפשרות הבחירה כי גם בתוך גבולות יש לנו מרחב אפשרויות – אין מדובר בעונש
  • חשוב לזכור כי הנך מהווה דוגמה עבורו.
  1. לאחר קיום הדיאלוג
    הקפידו על מספר כללים:
  • נחישות ועקביות. ברגע שיש סיכום הדדי לגבי החוקים והתוצאות ההגיוניות אין לרחם ו/או לוותר. הנחישות מעבירה לילד תפיסת עולם יציבה.
    נחישות אין משמעותה תוקפנות. משמעות הנחישות: "אני מכבדת אותך ולכן אני מכבד.ת את עצמי".
  • עליך להעביר את המסר כי גם אי עמידה בביצוע המשימה זו בחירה. ההבנה שיש אפשרות בחירה בתוך מסגרת הגבולות חשובה מאוד לא רק עבור הילד אלא גם לנו כהורים.
  • סבלנות, השינוי לא קורה ביום אחד.
  1. בקרה – אחת לשבוע
  • האם הייתם נחושים ועקביים?
  • נהלו דיאלוג עם הילד שלכם ובדקו יחד מה עבד מה לא עבד. על מנת להבין מה הסיבה לאי עמידה בגבול שנקבע ומה יכול לעזור לו בפעם הבאה? מה הוא יכול לעשות אחרת בפעם הבאה – חשוב לבקש מהילד שלכם פתרונות.
  • יש לבצע יחד עם הילד שלכם התאמה לקו הגבול אם נדרש.


מה הילד שלכם לומד:

  • להשתמש בכלי התקשורת המקרבת ובעזרתה להביע רגשות, לדעת לבקש עזרה כשהוא זקוק לה, לאפשר פתיחות שתשמש כתשתית בהמשך מערכת היחסים בינך לבין הילד שלך.
  • תמיד קיימת אפשרות הבחירה וסוף מעשה במחשבה תחילה.
  • סומכים עליו ולכן מעבירים אליו את האחריות. מה שיחזק את תחושת המסוגלות שלו ואת הביטחון העצמי שלו וילמד אותו עצמאות.

 

תרגיל:

  • חישבו מהם החוקים המתקיימים ואלו שאינם מתקיימים אצלכם בבית. חשוב לזכור, לבחור את המלחמות שלכם. לכן, יש לבחור חוקים שמעבירים את הערכים החשובים לכם ושחררו איפה שאפשר (אדום/צהוב/ירוק).
  • נסו להבין מדוע חוקים מסוימים אינם מתקיימים.
  • שחזרו אירועים בהם הילד שלכם הפר חוק ולחשוב – מה אפשר לעשות אחרת לאור מה שרשמתי לעיל.

לסיכום הורים יקרים:

  1. קבעו מהם הערכים והכללים שלכם ודרגו לפי דרגת חומרה: אדום-ייהרג ובל יעבור, צהוב – יש מקום למו"מ, ירוק – יש מקום לאפשר בחירה.
  2. שתפו והסבירו בקצרה את הכלל והרציונאל-חברו את הרציונאל לערכים החשובים לכם.
  3. קבעו בשיתוף עם ילדיכם מהי התוצאה ההגיונית כאשר הם בוחרים לא לקיים א הכלל שנקבע
  4. היו עקביים ונחושים ועמדו גם אתם בכללים שקבעתם. זכרו כי הדוגמה האישית היא הסוד.
  5. בקרה, לבדוק עם הילד שלכם איפה זה עבד ואיפה לא ומה יכול לעזור לו בפעם הבאה.
  6. חזקו התנהגויות חיוביות. עודדו על כל מאמץ, רצון ודרך והימנעו מביקורת.בכל מקרה, אם עדיין ההרגשה היא כי נדרשת עזרה והכוונה אני מזמינה אתכם לתאם איתי פגישה בה נוכל לבחון את הסיבה לקושי ולפתח כלים מותאמים אישית לכם.
רונית גויכמן

מאמנת אישית מוסמכת מכון
אדלר, בוגרת התמחות
באימון אישי וליווי הורים
לילדי קש"ר בשיטתECC
ובוגרת תכנית התמחות
באימון אישי ומשפחתי
לבעלי הפרעות קשב
AD(H)D אוניברסיטת
.בר-אילן

לקבלת תוכן נוסף,
הצטרפו לניוזלטר

לשיתוף הכתבה

השארת תגובה

כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם

דילוג לתוכן