התחלתם לחשוד שלילד שלכם יש הפרעת קשב ולפני שאתם יודעים בוודאות, מגיעים "המומחים" המחווים את דעתם בביטחון רב.

אתם שומעים או אולי חושבים דברים כמו:

• "כנראה שהם יצמחו מזה; אין טעם לשים עליו תווית!"
• "לכל ילד יש הפרעת קשב וריכוז בימים אלה! הם בסדררררר!"
• החביב עלי: "אין שום היגיון בקבלת אבחנה אלא אם כן אתם רוצים לתת להם תרופות!"

חשוב להבהיר כי:

גם אם יש אבחון של הפרעת קשב הבחירה במתן טיפול תרופתי היא שלנו בלבד. כלומר,  איננו חייבים לטפל בתרופות.
גם כל אנשי המקצוע כולל הצוות החינוכי בבית הספר אינם יכולים להכריח אותנו להעניק טיפול תרופתי.

מדוע עלינו לקבל את האבחון אם איננו מתכוונים להעניק טיפול תרופתי לילדים שלנו?

ישנם יתרונות רבים של אבחנה רשמית מעבר להזדמנות להמשיך בטיפול תרופתי.

הנה רק כמה מהיתרונות:

זה נותן שם למה שהילדים שלנו מרגישים.
אם לילדים שלנו יש הפרעת קשב, יש סיכוי טוב מאוד שהם כבר מודעים לכך שמשהו "שונה" אצלם.
על ידי מתן שם, אנחנו נותנים אישור לחוויה שלהם ומאפשרים להם דרך לתאר את מה שהם כבר מרגישים.

אנחנו יכולים להעצים את נקודות החוזק של הילדים שלנו. למוחות שלהם יש כל כך הרבה חוזקות! ילדים (ומבוגרים) עם הפרעת קשב יכולים להיות פותרי בעיות מצוינים, הם יכולים להיות יצירתיים, נלהבים והרפתקנים.

אבחון יכול לעזור לילדים שלנו להרגיש פחות לבד ולשתף בני משפחה אחרים, דמויות בולטות או חברים שגם להם יש הפרעת קשב.

אילו טיפולים/פתרונות זמינים אם החלטנו שלא להעניק טיפול תרופתי?

נזכור שידע הוא כוח! כאשר אנחנו מבינים מה באמת קורה עם הילדים שלנו, אנחנו יכולים לספק להם תמיכה בדרכים רבות. יש הרבה יותר באבחון מאשר רק תרופות.
כאשר אנחנו מבינים מה קורה, זה פותח את הדלת לאפשרויות טיפול שונות.
בבלוג הזה תוכלו למצוא לא מעט מאמרים שיכולים לסייע באמצעות אסטרטגיות והמלצות שלי.
ואם אתם מוכנים לקפוץ למים, תאמו פגישה של "הצעד הראשון אל המסע – ההיכרות ומעבר לה" פגישה בת 90 דקות

מצאתם את המאמר הזה מועיל? אנא שתפו אותו עם הורים אחרים שאולי מתמודדים עם חששות דומים.