הפרעת הקשב הופיעה לראשונה בהיסטוריה בסיפור עשיו ויעקב. עבור הסיפוק המיידי של האכילה מנזיד העדשים ויתר עשיו על בכורתו ליעקב. השלכותיו של הוויתור, היו גדולות לאין ערוך יותר מההנאה הרגעית מנזיד העדשים. קושי בדחיית סיפוקים, הינו אחד מתסמיני הפרעת הקשב.
הפרעת הקשב הינה תופעה ביולוגית והיא באה לידי ביטוי בקשיים בתפקודים הניהוליים השונים. עפ"י מודל התפקודים הניהוליים של בארקלי (Barkley 1977) זוהו כ- 18 תפקודים ניהוליים. אזור קדמת המוח הוא האחראי על התפקודים הניהוליים מעשה משמש כאזור שליטה ובקרה.
כאשר יש קושי בלפחות שישה תפקודים ניהוליים האבחנה היא הפרעת קשב.
לילד עם הפרעת קשב יש 2 בעיות נוירולוגיות מרכזיות
- קצב התפתחות מוחית שאינה אחידה.
- יעילות נמוכה של תהליך העברת המידע מן האזורים השונים במוח אל מרכז השליטה והבקרה שבקדמת המוח. הוגדרו כ 18 תפקודים ניהוליים אשר מנוהלים באזור זה במוח.
הפרעת הקשב אינה מחלה, זו בעיה ביולוגית תורשתית.
אצל כ – 80% מכלל בעלי הפרעת הקשב, הסיבה היא גנטית ואילו אצל כ- 20% הסיבה להפרעת הקשב נובעת ממשקל היילוד, פחות מ- 2.5 ק"ג או כתוצאה מלידה מוקדמת היות והאזור הזה במוח מתפתח אחרון.
חשוב לציין כי אין כל קשר בין האינטליגנציה לבין העיכוב ההתפתחותי של קדמת המוח.
אם נבחן ילד בן 10 עם הפרעת קשב, בעל אינטליגנציה גבוהה יהיה ניתן לראות ב-MRI כי החלק במוח האחראי על האינטליגנציה התפתח מהר יותר והוא מתאים לילד בן 12 ואילו ההתפתחות של החלק הקדמי במוח האחראי על התפקודים הניהוליים מתאים לילד בן 7.
הפער הזה בין היכולת השכלית המהווה את הפוטנציאל לבין הביצוע, גורם לתסכול רב, לתדמית משובשת, לירידה בביטחון העצמי ועוד.
למה הדבר דומה?
נדמיין את תהליך העברת המידע מן האזורים השונים במוח אל מרכז השליטה והבקרה כמו מכוניות אשר מעבירות את המידע.
אצל ילד ללא הפרעת קשב המכוניות מגיעות ליעדן בזמן, מה שמאפשר את עיבוד המידע בשלמותו.
אצל ילד עם הפרעת קשב, למכוניות הללו יש חורים במיכל הדלק, מיכל הדלק מתרוקן בדרך והיא כלל לא מגיעה ליעדה. מה שאומר שהמידע לא מצליח להגיע אל היעד.
כאשר הילד חכם, מתקיים מנגנון פיצוי על היעילות הנמוכה בתפקוד של קדמת המוח. זה יצליח עד רמה מסוימת. כשיכולת הפיצוי פחות יעילה מתחילות להופיע גם בעיות התנהגות או חולמנות.
חשוב לזכור, הבעיה הינה ביולוגית התפתחותית וברגע שמבינים מה הבעיה הפתרון הוא פשוט.
אלא שלרוב עד שמזהים את הבעיה ועד שמטפלים בה נוצר "נזק משני". פערים לימודיים, תסכול, רגישות גבוהה, בעיות התנהגות, בעיות רגשיות, קושי בתפקוד החברתי, דימוי עצמי נמוך, חרדות, דיכאון, התמכרויות ועוד.
עם השנים הפערים בהתפתחות בין אזורי המוח השונים מצטמצמים אך מה שנשאר הוא "הנזק המשני" שנגרם כתוצאה מאי טיפול בהפרעת הקשב.
כלומר, מצב ביולוגי פשוט הופך למורכב ולבעיה רב שכבתית.
אם נמשיך עם מטפורת המכונית חשוב למלא דלק כדי שהמכונית תצליח להגיע אל היעד.
איך ניתן למלא את הדלק?
יש שתי אפשרויות למילוי דלק במכונית: פעילות אירובית או טיפול תרופתי.
פעילות גופנית אירובית:
שעה אחת בכל בוקר של פעילות אירובית תאפשר רמת ריכוז טובה למשך שמונה שעות במהלך היום. פעילות זו מאפשרת שיפור ניכר בתפקודים הניהוליים בהם יש קושי.
הטיפול התרופתי:
יש 3 קבוצות של טיפול תרופתי.
קבוצת הריטלין וקבוצת האדרל שתיהן מאפשרות זירוז בהעברת המידע. הריטלין הוא כמו פקקים אשר סותמים את החורים במיכלי הדלק וכך המכוניות מצליחות להגיע ליעד.
שתי הקבוצות משפיעות על הריכוז תוך שעה וכדי למנוע תופעות לוואי רצוי לאכול לפני לקיחת התרופה.
הקבוצה השלישית היא כדור האטומיק שהוא פיתוח ישראלי או הסטרטרה. קבוצה זו נותנת מענה של ריכוז ל- 24 שעות ואין להן תופעות לוואי. תרופות בקבוצה זו יתחילו להשפיע 4 שבועות לאחר תחילת הטיפול ויש להתמיד ולקחת אותן כל הזמן לכן, יש לבצע מעקב שנתי אחר תפקודי הכבד.
את אבחון הפרעת הקשב והריכוז חשוב לעשות אצל נוירולוג או פסיכיאטר המומחים בתחום הפרעות קשב. המבחנים הממוחשבים אינם מהווים אינדיקציה חד משמעית להפרעת קשב היות והם בודקים 2-3 תפקודים ניהוליים בלבד מתוך 18 תפקודים ניהוליים סה"כ. תהליך האבחון מתבצע ע"י תשאול הילד ומילוי שאלון להורים ו/או למורים כמקור נוסף. פסיכיאטר מומחה ומנוסה יכול לאבחן הפרעת קשב כבר בשלב תשאול הילד. ניתן לאבחן אבחנה מבדלת בין קושי רגשי לקשב ע"י בדיקה של תחומי התפקודים הניהוליים, אינם קשורים לתחום הרגשי.
ככל שמאבחנים מוקדם יותר ומתמודדים עם האתגרים הביולוגיים מוקדם יותר זה מקטין משמעותית את "הנזק המשני". ככל שמתמהמהים עם האבחון ו/או הטיפול גדל "הנזק המשני" ונגרר לקשיים בהמשך החיים. וזה מה שישבש את יכולת התפקוד שלו כמבוגר.
ההשלכות הרגשיות והנפשיות שהתקדמו בשלבים המוקדמים של הילד ילוו אותו כל החיים.
התנגדות למתן טיפול תרופתי:
כדי לקבל החלטה מושכלת, חשוב להבין את ההשלכות של אי מתן טיפול לילד ואיך זה משפיע על עתידו. ללא טיפול אי אפשר להתקדם בתחומים שמצריכים שימוש בתפקודים ניהוליים מעבר לבסיסי כמו לימודים, מטלות במשרד ואף בזוגיות והורות.
ילדים עם הפרעת קשב שאינם מטופלים עלולים להפוך למבוגרים עם נטייה להתמכרויות כי הריגוש עצמו משפר את יעילות העברת המידע.
10 הדברות לתפקוד יעיל לאנשים עם הפרעת קשב:
- פעילות אירובית
- פעילות ספורט קבוצתית – לומד לקבל הוראות מהמדריך, לומד לעקוב אחר ההוראות, רוכש מיומנויות של סדר וביצוע ועוד.
- שעות שינה – בזמן השינה המוח ממלא דלק. לכן, ילדים חייבים להקפיד לפחות על 9 שעות שינה, מתבגרים על 8 שעות שינה, למבוגרים חשוב להקפיד על 7 שעות שינה.
- סדר יום ומטלות יומיות- לשיפור יעילות התפקוד מומלץ לתכנן לו"ז שבועי מראש. חשוב שהלו"ז יהיה כמה שיותר מפורט ויכלול גם פעילות של שעות הפנאי.
- צפיה במסכים- גורם מרכזי שמעצים את הפרעות קשב היות ורמת הריכוז נופלת. מעל מ 30 דקות ביום, הורס את תאי המוח.
- למידה של דבר חדש כל יום – עוזר לפתח תאי מוח חדשים. ללמוד נגינה, שפה חדשה, תחום חדש וכדומה.
- שתיית מים – שתיית מים מזרימה חמצן.
- הפחתה של רמת הסוכרים – רמה גבוהה של סוכרים מפחיתה משמעותית את יכולת הריכוז והזיכרון ומעלה את רמת הרגישות כלומר, הילד יהיה נפיץ יותר. הסוכרים משפיעים על הגוף בדומה להשפעה של סמים על הגוף לכן כל כך קשה להיגמל מסוכרים.
- איזון הקיבה – הקיבה מייצרת דלק למוח כלומר, מעלה את רמת הדופמין. נמצא כי קיים קשר בין ילדים שיש להם בעיה עם מערכת העיכול לבין בעיות קשב. מומלץ על מאכלים כמו ירקות, אגוזים, יוגורט.
- אומגה 3- אומגה 3 מהווה חומר גלם שהקיבה זקוקה לו כמו, סלמון, אבוקדו, אגוזי מלך, טונה.
לסיכום:
הפרעת הקשב הינה בעיה ביולוגית ולא נפשית/רגשית.
דרכי הטיפול השונות צריכות להיות משולבות עם הטיפול התרופתי, האימון האישי ותוכנית העבודה עם הילד.
