"כמה אפשר לרוץ אחריך עם זה?! מתי תקחי אחריות על החיים שלך?!"

מה עושים? איך מצליחים לגרום להם להכין את שיעורי הבית וללמוד למבחנים?

ילדים עם הפרעת קשב, טווח הקשב שלהם מאוד קצר כ- 15 דקות.

החשיבה של ילד עם הפרעת קשב היא שונה ולכן משפיעה על ההתנהלות שלו. ילדים אלו בעלי מוח מהיר חשיבה ומהיר תגובה. המוח של ילדים אלו דורש גירוי בלתי פוסק.

דרגת הקושי עולה ככל שהמשימות הן שגרתיות ומשעממות. ככל שהמשימות מגרות, מעוררות ומסקרנות יהיה לו קל יותר לבצע אותן.

כלומר, מה שלמעשה קובע את היכולת לבצע את המשימה הוא סוג החוויה ולא הקושי האובייקטיבי.

לכן, דפוס הלמידה המומלץ עבורו הוא דפוס הלמידה העצמית מתוך סקרנות אישית וחוויה.

ילד עם הפרעת קשב מתקשה לדבוק בשגרה ובשינון.

אל תטעו – לילד כזה חשוב מאוד להצליח!

רובם פרפקציוניסטים ולכן ילד כזה יבחר להימנע מהמשימה כדי לא להיכשל בה ואנחנו נוטים לפרש זאת כאילו לילד "לא אכפת".

הדרך לעזור היא להבין את מהות הקושי.

הנה כמה המלצות:

1. סכמו יחד עם הילד שלכם על מקום בבית אשר יהיה המקום המיועד להכנת שיעורי הבית.

2. בסביבת הכנת השיעורים יש לדאוג למינימום של הסחות חיצוניות.

3. סכמו עם הילד, מה יעזור לו אל מול ההסחות החיצוניות והפנימיות. למשל, מוסיקה, רעש לבן, אוזניות וכדומה.

4. קבעו זמן קבוע להכנת שיעורי הבית. חשוב שזה יהיה זמן שבו הילד לא רעב ולא עייף.

5. נסו להעביר את החומר בצורה חוויתית כמו למשל: במשחק מונופול עושים פעולות חשבון, בקנייה בחנות לחשב את אחוז ההנחה, לקרוא שמות של הרחוב בשלטים, סרטונים, מצגות, סרטים וכדומה.

6. היעזרו במורה פרטי כאשר יש מקצוע שהילד מתקשה בו. זה עובד טוב יותר. נסו להיעזר במורה פרטי שיכול ללמד בצורה חוויתית.

7. למדו אותו להכין את שיעורי הבית באופן הבא, הפרידו בין המקצועות כך שבכל פעם יוכל להתמקד במקצוע אחד בלבד. והשתמשו בשיטת "פומדורו":

• חלקו את שיעורי הבית לתתי משימות כשכל תת משימה אורכת כ – 20 דקות (תלוי במשך הקשב וגם בגיל הילד).
• לאחר 20 דקות הילד יוצא להפסקה של חמש דקות.
• בהפסקה, יש לאפשר לו לעשות משהו מהנה כמו קצת זמן מסך או פעילות/תנועה.
• לאחר ההפסקה חוזרים לעוד תת משימה.
• התחילו מהקל אל הכבד כדי לייצר תחושת מסוגלות, הצלחה זה מה שמעניק מוטיבציה להמשיך.
• אם יש עומס גדול מדי, התייעצו עם המורה מה חייב להיעשות ועל מה אפשר לוותר.
• אם הילד מבקש, שבו לידו בזמן הכנת שיעורי הבית. כאשר יבקש עזרה, תעזרו אך אל תעשו את השיעורים במקומו!

8. עודדו כל הזמן על המאמץ, על הדרך, על הרצון. גם אם לא עשה את שיעורי הבית אלא רק חלק, האירו את מה שעשה וכמה אתם גאים בו.

החיזוקים החיוביים מכם הם אלו אשר יעוררו בו מוטיבציה.

9. התמדה, נחישות ועקביות.

זכרו, אל תוותרו על הילד שלכם.

כל ילד רוצה להצליח, אין ילד שרוצה להיכשל.

יש ילד שקשה לו.