הבלוג

משא ומתן לשחרור שבויים והקשר להפרעת הקשב

פורסם בתאריך: 12.08.23

💥 שימו לב הורים יקרים ומסורים!

האם אתם מוכנים לשפר את כישורי המשא ומתן שלכם בתחום ההורות? ✨
📚הצטרפו אליי בחשיפת סודות המשא ומתן עפ"י כריס ווס בספרו, " Never Split the Difference " או בתרגומו לעברית "בלי פשרות" 🌟

הספר מתעמק באמנות המשא ומתן ומספק אסטרטגיות מעשיות להשגת תוצאות מוצלחות בכל מצב.📖
בהסתמך על ניסיונו הרב כמנהל משא ומתן לשעבר של בני ערובה של ה-FBI.

אני מזמינה אתכם לקרוא איך 8 העקרונות הבאים לניהול מו"מ לשחרור בני ערובה, יכולים לשנות את הדרך בה אתם מתקשרים עם ילדיכם, במיוחד אלה עם הפרעת קשב. התכוננו לכמה תובנות אשר יחוללו מהפכה בגישת ההורות שלכם! 🚀💪

האם אתם מוכנים לאמץ את עקרונות המשא ומתן העוצמתיים הללו במסע ההורות שלכם? 🌟✨ 

בואו להצטייד בכלים ליצור קשרים חזקים יותר ולטפח יחד צמיחה! 🚀💖

 

עקרון 1 – אינטליגנציה רגשית:

הבנה וניהול רגשות ממלאים תפקיד מכריע במשא ומתן מוצלח.
בהורות, אינטליגנציה רגשית חיונית ליצירת קשר עם ילדים ומתן מענה לצרכיהם.
לדוגמה, זהו את התסכול של הילד במהלך אי הסכמה ותגיבו באמפתיה. כך תוכלו לעזור להפיג מתחים ולקדם תקשורת פתוחה.
תכלס:

  • תרגלו אמפתיה והבנה כלפי ההתמודדויות של ילדיכם עם הפרעת קשב.
  • אמתו את הרגשות שלהם וספקו מרחב בטוח לתקשורת פתוחה.
  • חיזוקים חיוביים וחגיגת ניצחונות קטנים מגבירים את הביטחון העצמי של ילדיכם.

 

עקרון 2 – אמפתיה טקטית:

אמפתיה טקטית כרוכה בהקשבה אקטיבית, בהבנת הרגשות והפרספקטיבה של האדם האחר.
בהורות, ניתן ליישם עיקרון זה על ידי הקשבה אמיתית לדאגות או לתסכולים של ילדיכם מבלי להפריע או לבטל את רגשותיהם. על ידי הכרה ברגשותיהם, אתם יכולים ליצור מרחב בטוח
דיאלוג ופתרון בעיות.
תכלס:

  • הקשיבו באופן פעיל לדאגות, לתסכולים ולנקודות המבט של ילדיכם ללא הפרעה.
  • חפשו להבין את נקודת המבט שלהם ולהכיר ברגשותיהם.
  • אמפתיה ותמיכה עוזרות לילדכם להתמודד עם אתגרים. 

 

עקרון 3 – שיקוף:

שיקוף היא טכניקה שבה אתה חוזר או משקף את המילים האחרונות שהאדם השני אומר.
בהורות, ניתן להשתמש בשיקוף כדי להדגים הקשבה אקטיבית ולאמת את המחשבות והרגשות של הילד. לדוגמה, אם ילד אומר, "אני לא רוצה ללכת לבית הספר כי אני מפחד מהמורה
חדש", ההורה יכול לשקף על ידי תגובה, "אתה
מרגיש פחד מהמורה החדש?"
ותכלס?

  • שקפו בחזרה את המילים או הרגשות של ילדיכם כדי להראות להם שאתם מבינים אותם.
  • חזרו על הצהרותיהם כדי לגרום להם להרגיש ששמעו אותם ולדבריהם יש תוקף עבורכם.
  • שיקוף עוזר בבניית אמון וחיזוק הקשר ביניכם לבין ילדיכם.

 

עקרון 4 – תיוג:

תיוג כרוך במתן שמות לרגשות שהאדם האחר חווה.
בהורות, תיוג יכול לעזור לאמת את רגשותיו של הילד ולספק ביטחון.
לדוגמה, אם ילד נראה מוטרד, הורה יכול לומר: "נראה שאתה מרגיש מתוסכל כי הדברים לא התנהלו כפי שציפית?".
ותכלס?

  • תנו שם והכירו ברגשות של ילדיכם, גם אם הם מאתגרים אתכם.
  • השתמשו בביטויים כמו "אני רואה שאתה מרגיש מוצף" או "נראה שאתה מתוסכל כרגע."
  • מתן שמות לרגשות עוזר לילדכם לזהות ולנהל את רגשותיו ביעילות.

 

עקרון 5 – שאלות פתוחות:

שאלות פתוחות מעודדות את האדם האחר לחלוק את נקודת המבט שלו ולספק מידע נוסף.
בהורות, שאלות פתוחות יכולות לעזור להורים להבין טוב יותר את הצרכים והמחשבות של ילדם.
למשל, לשאול, "מה לדעתך יעזור לך להרגיש יותר בנוח להתחיל בפעילות חדשה?" מה שמאפשר לילד לבטא את מחשבותיו והעדפותיו.
תכלס:

  •     שאלו שאלות פתוחות כדי לעודד את המחשבות והתובנות של ילדך.
  •     השתמשו בשאלות כמו, "מה לדעתך יעזור לך להתמקד טוב יותר במהלך שיעורי הבית?" או "איך נוכל להפוך את הבקרים לקלים יותר עבורך?"
  •     שאלות פתוחות מקדמות פתרון בעיות ומחזקות בילדיכם את המיומנות במציאת פתרונות. 

 

עקרון 6 –  יצירת אשליה של שליטה:

במשא ומתן, יצירת אשליה של שליטה כרוכה בהצעת אפשרויות בגבולות שנקבעו מראש.
בהורות, מתן בחירות מתאימות לילדים יכול לטפח את תחושת האוטונומיה שלהם ולעודד שיתוף פעולה.
לדוגמה, הורה יכול לשאול: "האם תרצה להשלים את שיעורי הבית שלך לפני ארוחת הערב או אחרי ארוחת הערב?"
תכלס:

  • הציעו לילדיכם אפשרויות בחירה בגבולות סבירים כדי להעביר את מסר הבחירה ולתת להם תחושה של שליטה.
    דוגמה, שאלו: "האם תרצה להתחיל קודם עם שיעורי בית במתמטיקה או באנגלית?" או "האם אתה רוצה לעבוד ליד השולחן שלך או ליד שולחן המטבח?"
  • על ידי מתן אפשרויות, אתם מאפשרים לילדיכם להבין שגם בתוך מסגרת של גבולות תמיד קיימת עבורם אפשרות בחירה.
    בנוסף, אתם מאפשרים להם להרגיש מועצמים ומעורבים בקבלת החלטות.

 

עקרון 7 – עיגון הגבולות:

עיגון הגבולות הוא קביעת ההצעה או התנאים הראשוניים במשא ומתן.
בהורות, ניתן ליישם את עקרון עיגון הגבולות כאשר דנים בהרשאות או באחריות.
דוגמה, אם דנים במגבלות זמן מסך, התחילו עם משך סביר ותנהלו מו"מ משם.

תכלס:

  • הציבו ציפיות וגבולות ברורים מההתחלה.
  • כאשר דנים בכללים או בשגרה, קבעו את הכללים הראשוניים כעוגנים.
  • עיגון הגבולות עוזר הן בפיתוח המיומנות של ניהול מו"מ והן ביכולת להציע ולקבל הצעות win win ביחס לעיגון הגבולות הראשוני.

 

עקרון 8 – משא ומתן עם "לא":

ווס מציע ש"לא" אינו סוף משא ומתן אלא הזדמנות לאסוף מידע נוסף ולבחון חלופות.
בהורות, כאשר ילד אומר "לא" לבקשה, אתם יכולים לשאול את הסיבות והחששות שלו,  ה שמוביל לדיון בונה יותר ולפשרה אפשרית.

תכלס:

  • כאשר ילדיכם אומר "לא" לבקשה, חקרו את הסיבות והחששות שלו.
  • נהלו דיאלוג בונה כדי להבין את נקודת המבט שלהם.
  • חפשו חלופות או פשרות הנותנות מענה לצרכיהם תוך התחשבות בציפיות שלכם.

 

על ידי שילוב עקרונות אלו בניהול משא ומתן בהורות, ההורים יכולים לשפר את התקשורת, לטפח הבנה וליצור מערכת יחסים הרמונית יותר עם ילדיהם. זה מאפשר דיאלוג מכבד, פתרון בעיות ותוצאות מועילות הדדיות.

מוכנים לאמץ את עקרונות המשא ומתן העוצמתיים הללו במסע ההורות שלך? 🌟✨
בואו להצטייד בכלים ליצור קשרים חזקים יותר ולטפח יחד צמיחה! 🚀💖

 

 

 

רונית גויכמן

מאמנת אישית מוסמכת מכון
אדלר, בוגרת התמחות
באימון אישי וליווי הורים
לילדי קש"ר בשיטתECC
ובוגרת תכנית התמחות
באימון אישי ומשפחתי
לבעלי הפרעות קשב
AD(H)D אוניברסיטת
.בר-אילן

לקבלת תוכן נוסף,
הצטרפו לניוזלטר

לשיתוף הכתבה

השארת תגובה

כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם

דילוג לתוכן