כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור בני הנוער שלנו, במיוחד כאשר הפרעת קשב וריכוז היא חלק מהתמונה. אבל לפעמים, ההרצאות שלנו שנועדו לטובה יכולות "להתהפך נגדנו".
תהיתם פעם למה נראה שהמילים שלכם נופלות על אוזניים ערלות?
בואו ננתח את זה ונמצא דרך להתחבר במקום להרצות.
הסיבה העיקרית שהם לא מקשיבים – "הרצאות" 📢
ללא קשר להפרעת הקשב, כאשר אנחנו "מרצים", נוצרת תחושה של עליונות ההורים, פיקוח וביקורת מה שיכול לעורר תגובה של מרד או התגוננות. במקום שתיווצר אווירה של שיתוף פעולה ושל "בוא נפתור את זה ביחד", זה הופך ל"אני יודע יותר טוב".
ועם בני נוער בעלי הפרעת קשב? 🎯
- אימפולסיביות
מתבגרים עם הפרעת קשב פועלים לעתים קרובות באימפולסיביות, מה שעלול לגרום להם להיראות מזלזלים ו/או מתעלמים מההשלכות של התוצאות. - הסחות דעת למכביר
בין אם יש להם הפרעת קשב או לא, מתבגרים מתבלבלים בקלות ודעתם מוסחת. כאשר תשומת הלב שלהם נמצאת במקום אחר, קשה להעריך את ההשפעה של מה שנאמר. - שינויים הורמונליים
גיל ההתבגרות יכול להעצים את תסמיני הפרעת הקשב ואת השינויים במצב הרוח, מה שהופך אותם ליותר מתנגדים בפני סמכות. - מחפשים עצמאות
מתבגרים, באופן טבעי, משתוקקים לעצמאות. לעיתים היא יכולה להתנגש עם חוקי הבית. - רגישות רגשית
פרשנות שגויה של ביקורת כדחייה או שיפוט יכולה להוביל להתנגדות.
אז מה אנחנו יכולים לעשות? 🚀
- הקשבה פעילה: נעודד דיאלוג פתוח. נקשיב יותר ממה שנדבר. נתן להם מקום להביע את עצמם💬
- בחירה בזמן הנכון: נבחר רגעים שבהם הם רגועים יותר כדי לדון בכללים והשלכות⏰
- הגדרת ציפיות ברורות: נהיה ברורים לגבי כללים וציפיות כדי למנוע פרשנויות מוטעות📜
- סבלנות ואמפתיה: נבין שהמוח שלהם עדיין בתהליך התפתחות, ואימפולסיביות היא חלק גם מגיל ההתבגרות❤️
- הצעת אפשרויות: במידת האפשר, נתן להם אפשרויות בחירה בתוך מסגרת הגבולות. זה מעצים אותם תוך כיבוד הכללים🌟
- חיזוקים חיוביים: נחגוג את המאמצים וההישגים שלהם, לא משנה כמה קטנים👏
- הימנעות מעומס יתר: נתמקד בחוקים מרכזיים אחד או שניים בכל פעם. לא נציף אותם ברשימה ארוכה של כללים וציפיות📋
לסיכום,
נזכור כי, הורות למתבגרים עם הפרעת קשב יכולה להיות רכבת הרים, אבל ההבנה והתמיכה שלנו יכולות לגרום להבדל משמעותי ביותר.
נקפיד על קווי התקשורת פתוחים, וביחד נוכל לעבור את השנים המאתגרות הללו בשלום. 💙🌈
