אני מרגישה שיש קושי, אני לא מצליחה להבין ולהגדיר את הקושי אבל משהו לא עובד.
הבת הקטנה שלי כבר בחטיבה ומשהו "בבטן" מרגיש לא עובד.
אני שואלת את המחנכת האם היא שמה לב לבעיה כלשהיא אצלה?
והתשובה: "לא, היא פשוט ילדה של 70, לא יותר. לא כולם חכמים גדולים"
ואני, חושבת האם באמת היא לא יכולה? אולי היא לא באמת מתאמצת? ואולי יש קושי או שהקושי אצלי וקשה לי לקבל שיש לי ילדה של 70?
אבל גם בבית, אווירה לא פשוטה, המון מריבות, טריקת דלתות, חרדה, ביטחון עצמי ירוד.
איפה בודקים? מה עושים?
קודם כל, אני רוצה לומר לך:
אם יש חשד או אם יש ספק אז אין ספק – הכי טוב, ללכת לאבחון אצל נוירולוג או פסיכיאטר המתמחים בהפרעת קשב.
הפרעת הקשב מופיעה בשתי תצורות עיקריות.
ADHD כוללת היפראקטיביות. ההיפראקטיביות באה לידי ביטוי בחוסר שקט הנראה לעין, תזזיתיות. לרוב, נראה זאת אצל בנים
ADD ללא מרכיב היפראקטיביות. אצל ילדים אלו נראה חולמנות וריחוף. אצל מרבית הבנות המאובחנות עם הפרעת קשב תהיה הפרעת קשב ללא מרכיב היפראקטיביות מה שמסביר את תת האבחון שלהן.
הפרעת הקשב מתבטאת למעשה בחסך בתפקודים ניהוליים ובעיקר ביכולת לעסוק בתכנון התנהגות ופתרון בעיות זהו הגורם העיקרי לבעיות ניהול עצמי של ילדים עם הפרעת קשב.
גילוי נאות, אני לא רופאה וגם לא מאבחנת אבל בכל זאת, אני מביאה לכאן כמה דוגמאות לקשיים בתפקודים ניהוליים שהם שכיחים אצל ילדי קש"ר.
חשוב לזכור, שלא כולם אותו דבר ולכן לא תמצאו אצל כל ילדי הקש"ר הן אותם קשיים בדיוק וגם לא באותן עוצמות.
- אם הילד שלכם לא מסדר את התיק, את החדר, את סביבת הלמידה שלו ובכלל הוא בלגניסט
- אם לילד שלכם קשה לייצר מוטיבציה פנימית באופן אוטומטי גם בדברים שאולי משעממים אותו או לא בא לו כרגע לעשות,
- אם הילד שלכם הוא חסר סבלנות ומתקשה לשלוט בתגובות שלו כמו להתפרץ לדברי אחרים ויש התפרצויות זעם או שכל אירוע קטן הופך לדרמה.
- אם הילד שלכם שוכח ומאבד חפצים פעם אחר פעם,
- אם הילד שלכם עובר מדבר לדבר מבלי לסיים או להתמיד כמו מעבר מהיר בין חוגים
- אם אתם צריכים להזכיר פעם אחר פעם לילד שלכם להכין את שיעורי הבית או להתכונן למבחן ועד שלא תשבו אתו זה לא יקרה.
אם אתם מכירים את ההתנהלות הזו או בדומה לה אצל הילד שלכם התחילו בצעד ראשון – עשו אבחון.
פרופ' ראסל בארקלי, פסיכולוג קליני אמריקאי, מומחה לפסיכיאטריה באוניברסיטה של דרום־קרוליינה ומחבר של ספרים רבי־מכר העוסקים בהפרעת קשב ונחשב למומחה גדול בתחום, מסביר איך הורים צריכים להתמודד עם ילד שמאובחן עם ADHD וגם למה הטכנולוגיה בכלל לא אשמה.
"למרות שיש היום יותר מודעות לנושא של הפרעות קשב וריכוז, אני חושב שכמו בכל הפרעה התפתחותית אחרת, הורים לעיתים קרובות מתאבלים על העובדה שהילד שלהם אינו ילד רגיל לאחר שהם מקבלים את האבחון שהוא סובל מ־"ADHD , אומר פרופ' בארקלי.
"ההורים צריכים להסתגל למה שאנחנו מכנים בשפה המקצועית – הפרעה התפתחותית כרונית", הוא מוסיף. "בתוך האבל הזה ההורים צריכים להכיל ולקבל את הילד. הם צריכים להתמקד במציאות הנוכחית – מה הילד שלהם כן, ולא מה הילד שלהם יכול היה להיות. אני יודע שאלו מחשבות שקשה להשתחרר מהן וזה לוקח זמן, וגם לא בטוח שהמחשבות האלו עוברות אי פעם לחלוטין, אבל האבל בהחלט דועך עם הזמן. לרוב זה קורה כאשר ההורים עוברים לטפל בצרכים של הילד שלהם".
בכדי להגיע להבנה ולהפנמה כי לילד שלנו יש קושי וכי הוא לא מושלם כפי שדמיינו יש לעבור מספר שלבים בדומה לשלבי האבל:
שלב 1: שלב ההכחשה
"אני לא מאמין בהפרעת הקשב, הילד רק צריך להתאמץ יותר הוא עצלן ומפונק" או
"אם אשים על הילד שלי תווית של קשב וריכוז זה רק יאפשר לו להמשיך להיות נטול מוטיבציה ולא להשקיע" או
"גם לי יש הפרעת קשב והסתדרתי נהדר" או
"הוא צריך להתבגר וזה יעבור".
כאשר עוברים את שלב ההכחשה ופונים לאבחון הרי שחלק מההורים מרגישים הקלה.
ברגע שיש סיבה לקושי אז יש גם תשובות לשאלות, יש הקלה ברגשות האשם, זה לא בגללי. ויש גם הקלה מהדאגה לעתידו של הילד כי מרגע שמבינים את הבעיה אפשר למצוא פתרונות ולטפל בילד.
שלב 2: שלב הכעס
הכעס שכיח מאוד בקרב ההורים. כעס כלפי הסביבה, כעס כלפי מערכת החינוך, כעס כלפי הגורמים המקצועיים והמון כעס גם כלפי עצמם. הסביבה כל הזמן שופטת, הגורמים המקצועיים לא תמיד משכילים להבין שמדובר בהפרעת קשב, מערכת החינוך גם כן שופטת, לא תמיד מכילה וגם לא תמיד מזהה וכלפי עצמנו זה כי אנחנו לא זיהינו מוקדם יותר, כי זה תורשתי , כי קשה לנו להתמודד ועוד ועוד.
שלב 3: צער עמוק
צער מהקשיים, מההתמודדות היומיומית, מחוסר האונים, מהדאגה, מאי הוודאות ומכל מה שכרוך סביב הטיפול וההתמודדות עם ילד קש"ר.
התעוררנו מהחלום אל תוך מציאות אחרת ונדמה שלכולם יש ילדים מחוננים, טובים ומוצלחים ורק לנו יש ילד עם קשיים.
שלב 4: שלב הקבלה
זה השלב בו אנחנו מתחילים לקבל את הילד, להכיל את הקשיים שלו, להכיר ולראות אותו.
זה השלב בו אנחנו מסוגלים לראות את המתנות שלו כילד קש"ר. ולהבין שאין מושלמות לא אצל הילדים ולא אצלנו כהורים
עשינו אבחון, לילדה יש הפרעת קשב מה עכשיו?
קבלתם המלצות לטיפול בילד שלכם כמו טיפול רגשי, הוראה מותאמת, טיפול תרופתי וכדומה.
התמודדות עם ילד קש"ר מצריכה ידע והבנה של האתגרים ומשמעותם עבורכם ועבור הילד שלכם.
נחוצה ראיה הוליסטית למציאת פתרונות לאתגרים הללו, הכרות עם כלים ואסטרטגיות לחיזוק של מיומנויות ובניית סמכות הורית.
פנו לקבלת עזרה.
מישהו מוסמך שיעזור לכם לעשות קצת סדר בתוך הכאוס שבו אתם נמצאים – אימון אישי/הדרכת הורים בהתמחות טיפול בהפרעת קשב