הבלוג

איזון זמן מסך

פורסם בתאריך: 28.03.23

על פי ארגון הבריאות העולמי, מתבגרים ומבוגרים מבלים כשמונה שעות בממוצע מול מסכים במשך היום.
מהן ההשפעות המוכחות של שהייה ממושכת מול המסך?
▪ פחות זמן איכות עם חברים ובני משפחה
▪ פחות זמן לפעילות ספורט אירובית.
▪ דחייה או אי ביצוע של מטלות לימודיות
▪ התעלמות מצרכים גופניים בסיסיים כמו אכילה ושינה
▪ סף תסכול נמוך, עצבנות ומצבי רוח משתנים: כאשר מתרגלים לסיפוק מיידי קשה יותר להתמודד עם מציאות הדורשת דחיית סיפוקים. השהיה המרובה במציאות הווירטואלית מנמיכה את המוטיבציה לעסוק בכל תחום שנמצא מחוץ לעולם הווירטואלי.

אם נרצה לייצר הרגלים חדשים יש צורך ללמוד לשחרר הרגלים ישנים אשר מעכבים ואינם משרתים אותנו.

 

למה אנחנו ממשיכים לבלות זמן רב מול המסך?

לכולנו יש משיכה לסיפוק מיידי והתרבות בה אנחנו חיים מעודדת את זה. ברגע שמשעמם לנו או שאנחנו עצבניים, רעבים או בודדים נחפש פתרון מיידי שיגביר את תחושת השכר – זה הרווח שלנו.
תחושה זו מגיעה מההפרשה של הדופמין. העיסוק במסכים מעלה את רמת הדופמין במוח ולכן לא ניתן להפסיק.

 

אז מה הבעיה?

ההרגל עוזר לזמן קצר, יש סיפוק מיידי אבל, קיים גם מחיר. בפעם הבאה, יהיה צורך להגדיל את משך זמן הצפיה במסכים כדי לקבל את אותה רמה של סיפוק,|מה שגורם לנו להתעלם מהמטלות שלנו ולהתמקד בהרגל הזה. כלומר, ההרגל הזה בעצם מכשיל אותי כי הוא מבזבז לי את הזמן ולא תורם דבר למטרות שלי בטווח הארוך.

עצבנות, מצבי רוח ואגרסיביות קשורים להתמכרות למסכים.
ברגע שסוגרים את המסכים, יש נטייה להתעצבן כי מתחוללת נפילה ברמת הכימיקלים במוח וכדי להרגיש שוב טוב, חוזרים למסך.

ההתמכרות פוגעת באופן ישיר בתפקודים הניהוליים.
הילד או המבוגר המכורים למסכים נשלט ע"י המוח המגיב שהוא המוח ההישרדותי. ולכן, כאשר מבקשים ממישהו לסגור הוא נכנס לתגובת עימות, מילוט או קיפאון.
הרחקת המסך מורידה את הדופמין מה שנתפס כאיום הישרדותי. כלומר, כל מערכות החשיבה הגבוהה נסגרות.

 

איך אפשר לעצור את זה?

1. ההבנה שיש התמכרות וחש רווחים והפסדים כתוצאה מכך.
2. ניסוח מטרה ספציפית. למשל: אני רוצה להגביל את זמן הצפיה של הילד שלי במסכים כדי שיהיה לו זמן לעסוק בספורט, להכין שיעורי בית ולבלות עם חברים.
3. קביעת כללי התנהגות שמקדמים אל המטרה. כמו:
▪ הגדרת זמנים קבועים במהלך היום ללא מסכים. למשל, בבוקר עד לסיום ההתארגנות, בזמן הארוחות וחצי שעה לפני השינה.
▪ להניח את הטלפון כאשר נמצאים בחברת אנשים ולהשתתף בשיחה.
▪ לתכנן מראש זמן לבילוי עם משפחה, חברים ותחביבים.
▪ להפעיל תזכורות בטלפון לסיום זמן מסך.

 

שאלו את הילד שלכם וענו:

▪ מה מושך אותך אל המסך?
▪ מה "המחיר" שאתה משלם בהתמכרות למסך?
▪ מה מונע ממך להפסיק?
▪ מה תרוויח מהגבלת זמן המסכים?
▪ מה יכול לעזור לך, לעצור בזמן?
▪ מי יכול לעזור לך?
▪ מהו ההרגל המקדם שישמש תחליף לזמן המסך?
▪ איך תרגיש כשתצליח?

 

מלאו בטבלת המעקב השבועית לזיהוי הטריגרים, זיהוי ההסחות, המחשבות והרגשות המלווים את התגובה וכן, הצעה למחשבה חלופית.
עמודות הטבלה: אירוע, הסחה, מחשבות ורגשות, מחיר ההסחה, מחשבה מקדמת חלופית
כמו: בוקר במיטה, חיפוש מוצר באמזון, מגיע לי לבלות קצת לפני שאתחיל לעבוד, איחרתי לפגישה חשובה, אמזון יחכה. אקום להתארגן עכשיו.

רונית גויכמן

מאמנת אישית מוסמכת מכון
אדלר, בוגרת התמחות
באימון אישי וליווי הורים
לילדי קש"ר בשיטתECC
ובוגרת תכנית התמחות
באימון אישי ומשפחתי
לבעלי הפרעות קשב
AD(H)D אוניברסיטת
.בר-אילן

לקבלת תוכן נוסף,
הצטרפו לניוזלטר

לשיתוף הכתבה

השארת תגובה

כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם

דילוג לתוכן