סוף סוף הצלחתי להגיע לעבודה, 5 דקות לפני שאני נכנסת לפגישה.
הלוואי שלא יתקרבו אלי עכשיו, שאני אצליח לנשום 5 דקות או יותר נכון, להחזיר את הנשימה לקצב נורמלי. עוד 5 דקות אני צריכה להיות ממוקדת, מרוכזת ורגועה. אבל, אני בעוד סיוט של בוקר, אני מותשת, עצבנית ובעיקר מאוכזבת….
שוב זה קרה, שוב כמעט ואיחרנו הן לביה"ס ואני לעבודה.
שוב השכנה הציצה דרך החלון כדי לראות על מה המהומה. שוב איבדתי את זה, צעקתי, איימתי והשתוללתי.
כל ערב אני מבטיחה לעצמי ואומרת לילדת הקש"ר שלי: "מחר בבוקר נעשה את זה אחרת. נקום ברוגע ונצליח להתארגן בזמן".
מה קורה במציאות?
אני מעירה אותה בנשיקה וליטוף, היא לא קמה.
עוברת להעיר אותה בדיבור נעים, אח"כ לדיבור יותר אסרטיבי ולבסוף מגיעה הצעקה הראשונה שלי: קומי כבר, אנחנו כולנו מאחרות!! והתגובה מגיעה מיד בצעקה – "תעזבי אותי כבר"!
שלב ארוחת הבוקר – היא חייבת לאכול כדי שלא תהיינה תופעות לוואי לריטלין. אבל לה, אין חשק לאכול ובטח לא מה שיש בבית וכך זה ממשיך….אני כבר פקעת עצבים.
הצלחנו לצאת מהבית והופ המריבה הבאה בינה לבין אחותה, מי תשב במושב הקדמי. שוב אני מבקשת מאחותה הגדולה לוותר (תעשי טובה לאמא…) ואחותה עונה בתסכול וגם בצעקה: תמיד צריך לוותר לה, את תמיד עושה מה שהיא רוצה. נמאס לי כבר!
אני בדרך ללא מוצא, כל מה שאני שעובר לי בראש הוא: "זה לא מה שחשבתי שיקרה, איפה טעיתי, מה אני מפספסת… אני עושה הכל, כל טיפול אפשרי ועדיין זה לא עובד".
טוב, נגמרו לי חמש הדקות. אני צריכה להתחיל את יום העבודה ולקוות שאולי היום בצהריים, לא יהיו טלפונים ומריבות.
אבל זה נכון כמעט תמיד עם ילדים, איך זה קשור להפרעת הקשב והריכוז של הבת שלי?
הפרעת הקשב והריכוז הינה תופעה ביולוגית והיא באה לידי ביטוי בקשיים בתפקודים הניהוליים השונים.
עפ"י מודל התפקודים הניהוליים של בארקלי זוהו כ- 18 תפקודים ניהוליים. אזור קדמת המוח הוא האחראי על התפקודים הניהוליים מעשה משמש כאזור שליטה ובקרה.
לילד עם הפרעת קשב וריכוז אחד הקשיים המרכזיים הינו הקושי בהתארגנות. כלומר, קושי בביצוע רצף של פעולות לפי הסדר באופן מתוכנן ויעיל עד לסיום המשימה.
תפקודים ניהוליים נוספים אשר ניתן למצוא בהם קשיים הם: מיקוד והיכולת לשלוט בהסחות, שליפה מזיכרון עבודה כלומר, שליפת מידע לשם ביצוע המשימה, יכולת דחיית סיפוקים, יכולת עיכוב תגובה ועוד.
אז אני מציעה ש:
- למצוא זמן מתאים ונעים לבנות תכנון משותף לשגרת בוקר. זה נכון לכל שגרה שרוצים להנהיג.
- לעבור יחד על תכנון השגרה ולקבל את ההחלטה במשותף. הנה תכנון שגרה לדוגמה:
- לשאול את ילד הקש"ר שלכם מה יכול להפריע לו ומה יכול לעזור. התייחסו לזה בתכנון שגרת הבוקר.
- להוות דוגמה ולשתף את הילד בשגרת הבוקר שלכם ובכלים בהם אתם נעזרים. שתפו מה מפריע לכם, מה עוזר לכם. זה מנרמל את הקושי ומאפשר מציאת פתרונות מתאימים להתגבר עליו.
- לשאול את הילד אלו כלים חיצוניים יכולים לעזור לו. שעונים מעוררים (לרוב יותר מאחד)
- להציע חיזוק חיצוני לילד, כאשר עמד במחויבות השגרה. על פי מה שנכון לך ומתאים לערכים שלך.
למשל, אם נשאר זמן, לאפשר לו "זמן מסך". או
לאחר שבוע בו עמד בהתחייבות ניתן לתת בונוס לדמי הכיס - להעביר לזמן שגרת הערב את מה שניתן להעביר לביצוע על מנת לחסוך זמן וקשיים בבוקר.
- להעניק חיזוקים חיוביים על המאמץ וההשתדלות ולא רק על תוצאה. למשל, קם בזמן וביצע את הפעולות של צחצוח ולבישת הבגדים עפ"י התכנית ואולי היה קושי בהמשך, עדיין רצוי לומר: אני רואה שהשתדלת מאד הבוקר, קמת בזמן ואני בטוח.ה שמחר תצליח גם….
- מצאו דרך, יחד, להציג את התכנון: כרטיסיות או טבלה או כל מה שעובד לכם והחליטו היכן תציגו את התכנון כך שיהיה נגיש. למשל, על המקרר או בחדר שלו.
- הקפידו על מספר שעות שינה בהתאם לגיל של הילד כי בזמן השינה המוח "ממלא דלק". ילדים חייבים להקפיד לפחות על 9 שעות שינה ומתבגרים על 8 שעות שינה.
- מצאו זמן מתאים ונעים לדיאלוג של בקרה. מה עבד ולמה ומה פחות עבד ולמה ומה אפשר לעשות טוב יותר. לזכור לעשות את הבקרה ממקום מכיל ולא שיפוטי או ביקורתי כך תזכו לקבל שת"פ טוב יותר.
חשוב לזכור, כי הקנייה של הרגל/שגרה מצריכה סבלנות, זה לא קורה ביום אחד.
