הורות למתבגר קשב יכולה להרגיש כמו ללכת על חבל דק בין מתן חופש לבין מתן הדרכה לה הם זקוקים.

שנים אלו הן קריטיות לבניית הביטחון העצמי, במיוחד כאשר המתבגר שלנו נאבק במיקוד, באימפולסיביות או בפחד מתמיד מכישלון.

החדשות הטובות?

ישנם צעדים מעשיים שנוכל לנקוט כדי לעזור להם שלך להרגיש יותר מועצמים ובטוחים במסע שלהם לקראת עצמאות.

1. פחות הרצאות, יותר הקשבה: נתן להם להוביל את השיחה

כהורים, האינסטינקט שלנו הוא לעתים קרובות לקפוץ פנימה עם עצות או פתרונות,

אבל עבור בני הנוער, ההרגשה שמקשיבים להם היא לפעמים בעלת ערך רב יותר.

כשאנחנו מתמקדים בהקשבה, אנחנו מראים לבני הנוער שלנו שהקול שלהם חשוב.

מדובר ביצירת מרחב בטוח שבו הם יכולים להביע את חששותיהם ללא חשש משיפוט או תיקון מיידי.

2. נחגוג ניצחונות קטנים: כל הישג נחשב

בין אם זה השלמת משימה בזמן או טיפול בסיטואציה חברתית בחן,

נחגוג את הניצחונות הקטנים.

הכרה ברגעים אלו עוזרת לבנות בסיס של ביטחון עצמי, ומעודדת אותם להמשיך לנסות גם כשהמצב נהיה קשה.

3. נפסיק להרחיק את היעדים: נראה את ההישגים שלהם

דמיינו לעצמכם ריצה במירוץ שבו קו הסיום ממשיך להתרחק.

כך מרגישים המתבגרים שלנו כאשר הסטנדרטים להצלחה משתנים כל הזמן.

נהיה ברורים לגבי הציפיות שלנו ונחגוג כשהם עומדים בהן. נתן להם לדעת שהם השיגו משהו בעל ערך.

4. נחפש להבין: מעבר מתיקון לאמפתיה

במקום לקפוץ ישר לעצות, ניקח צעד אחורה וננסה להבין את המתבגר שלנו.

נשאל שאלות כמו, "אתה יכול לספר לי יותר על מה שמפריע לך?"

גישה זו מטפחת תקשורת פתוחה ועוזרת לבני הנוער להרגיש מובנים.

5. נחשוב מחדש על הפרשנות: פחד מסתיר את עצמו לעתים קרובות כהימנעות

קל לתייג התנהגויות מסוימות כעצלות או חסרות מוטיבציה,

אבל אם נחפור עמוק יותר נגלה את הסיבות האמיתיות.

חוסר הרצון של המתבגר שלנו להתחיל במשימה עשוי לנבוע מפחד מכישלון, לא מחוסר מאמץ.

זיהוי זה מאפשר לנו להציע תמיכה ממוקדת יותר.

6. נשהה לפני שנגיב: כוחו של הרגע

כאשר אנחנו מרגישים דחף להגיב במהירות, נעצור.

ניקח נשימה ונחשב האם התגובה שלנו תעזור או תפגע במצב.

הרגע הקטן הזה יכול לעשות את כל ההבדל באופן שבו קונפליקטים נפתרים.

7. נאמץ את חוסר השלמות: בני נוער לומדים, בדיוק כמונו

שלמות היא לא המטרה – המטרה היא ההתקדמות.

נבין שגם אנחנו וגם המתבגרים שלנו נמצאים בעקומת למידה.

כשאנחנו נקל על הלחץ להיות מושלם,

זה מאפשר לבני הנוער שלנו לקחת סיכונים וללמוד מהטעויות שלהם מבלי לחשוש לאכזב אותנו.

8. נשבח את המאמץ על התוצאות: נתמקד במסע

זה לא רק הציון או הגביע; זה על העבודה הקשה, המסירות והחוסן שהביאו אותם לשם.

הדגשת התכונות הללו עוזרת לבני הנוער שלנו לראות שהערך שלהם אינו קשור להישגים חיצוניים.

9. נהיה המודל לחיקוי: לא רק נדבר

הפעולות שלנו מדברות.

אם אנחנו רוצים שבני הנוער שלנו ינהלו את זמן המסך שלהם, ננהל את שלנו.

אם אנחנו רוצים שהם ייגשו לאתגרים בשלווה, נפגין פתרון בעיות רגוע בעצמנו.

בני הנוער לומדים יותר ממראה עיניים מאשר ממשמע אוזניים.

10. נבהיר איך נראית הצלחה: נחשוב על הערכים

האם הצלחה ישירה היא א', או שמא גילוי טוב לב והתמדה?

תהיה לנו הגדרה ברורה שמתיישרת עם ערכי המשפחה שלנו, כך שבני הנוער שלנו ידעו למה לשאוף וירגישו שהם בדרך הנכונה.

מחשבות אחרונות: אתם לא לבד במסע הזה

הורות לנער עם הפרעת קשב לא נועדה לתקן אותם;

מדובר בהדרכתם דרך האתגרים שלהם ובחגיגת הניצחונות שלהם.

מדובר בבניית שותפות המבוססת על הבנה, תמיכה וכבוד הדדי.

אתם עושים עבודה מדהימה, ועם האסטרטגיות הנכונות, המתבגרים יכולים לפרוח!