מכירים את התפרצויות הזעם שמגיעות בבת אחת ללא יכולת לעצור את "התפרצות הר הגעש הזה"?
זה בדיוק הסיפור של איתן, ילד תוסס בן 12 עם מוח חריף והמון מחשבות שמתרוצצות בראשו כל הזמן.
"… אני רוצה שתעזרי לי, אין לי חברים! אמא אומרת לי שזה בגלל ששאני מתעצבן מהר ואז אני 'משתולל' ואי אפשר לדבר איתי בהגיון בכלל. אמא אמרה לי שאת יכולה לעזור לי?"

כך מספר לי איתן בפגישת ההיכרות הראשונה שלנו.
הסיפור של איתן הוא סיפור על הקושי בעיכוב תגובה וביכולת השליטה העצמית.
הקושי הזה מתאפיין ע"י התפרצויות הזעם המוכרות לכול הורה לילדים בעלי הפרעת קשב.

"הר הגעש מתפרץ מאפס ל- 100 בשנייה אחת ואי אפשר לעצור את זה!

ננסה להבין מהו האתגר של איתן?
הדוגמה שאיתן נתן לי:
"אתמול אחר הצהריים, בזמן ששיחקתי שח עם חבר בחוג השחמט, התעצבנתי, פיזרתי את כל הכלים שעל הלוח ובעטתי בכיסא".
ניסינו להבין יחד, מה קרה לו שם:
איתן תיאר כי חש בגל של חוסר סבלנות, לפני שהוא הבין את זה, היד שלו עברה על הלוח, פיזרה את החלקים של המשחק וגם הרגל התרוממה לבעוט בכיסא.
עוד תיאר כי לאחר שנרגע, הוא הרגיש מבולבל והצטער מאוד.
זהו המעגל המאפיין את התחושות של רבים מהילדים שלנו בעלי הפרעת קשב.

מתי הילדים שלנו מאבדים שליטה?
איבוד השליטה קורה כשהם מרגישים פגיעה, אי צדק או לחץ.

למוח שלנו יש שני חלקים עיקריים:

חלק אחד הוא החלק המגיב שכולל כישורי מוח שפועלים באופן אוטומטי, הוא מנהל את הצרכים הבסיסיים ביותר כמו נשימה, תגובות לסיטואציות "מאיימות" בעינינו ועוד.
החלק השני הוא החלק החושב כולל כישורי מוח הנקראים תפקודים ניהוליים ועוזרים לנו לנהל את מה שאנחנו חושבים ועושים.

מסע ההתמודדות של איתן: להילחם או לברוח או לקפוא או לרצות
המוח של איתן בנוי באופן ייחודי, ולכן הוא מדלג לפעמים על פעולת החשיבה ועובר ישר לפעולה.
בסיפור של איתן, רואים את תגובת ה-'קרב' (fight) הקלאסית שמגיעה מתוך תסכול.
אבל יש עוד תגובות אפשריות בסיפור הזה: 'בריחה' flight)), 'קפאון' (freeze) ו-'ריצוי' (fawn).
כל תגובה כזו היא מסכה שונה שבעזרתה, הילדים שלנו, מנסים להגיע לשליטה.
בין אם מדובר בנסיגה מאתגרים ('בריחה'), חוסר תנועה בקבלת החלטות ('קפאון'), או להימנע מקונפליקט ע"י ביטול העצמי ('ריצוי'), כל אלה הם חלק מהמסע שלהם.

הפרעת הקשב מקשה על איתן, לעתים קרובות, לעצור ולהרהר לפני הפעולה.

יש גם יתרון או רק חסרון?
זה הטוויסט בסיפור שלנו – בתוך האתגרים הללו מסתתרים ה – "אוצרות".

האימפולסיביות באה לידי ביטוי בספונטניות ויכולת קבלת החלטות מהירה במצבים משתנים.
האנרגיה וההתלהבות יכולים לסחוף גם אחרים מה שעוזר לילדים אלו לתפוס את תפקיד המנהיג בחבורה ולהניע אחרים לפעולה.
לילדים כמו איתן יש יצירתיות שאינה יודעת גבולות, יכולת לחשוב ולפעול במהירות, וחוסן שיכול לעמוד בכל משבר.

איך אנחנו כהורים יכולים לעזור?
כהורים, הבנה ותמיכה במסע של ילדכם לעיכוב תגובה טובה יותר ושליטה עצמית היא חיונית.
הנה כמה אסטרטגיות:

• דוגמה אישית – ילדים לומדים באמצעות דוגמה. נהיה מודל לתגובות רגועות ומתחשבות.  
• שגרה – שגרה מספקת תחושת ביטחון, מה שעוזר לילדי הקש"ר להרגיש יותר בשליטה בסביבתם ובתגובותיהם.
• חיזוק חיובי – נציין ונחזק מקרים בהם ילד הקש"ר שלנו משתדל להפגין שליטה עצמית.
• שימוש באסטרטגיות עצירה – כמו ספירה עד עשר, ללגום כוס מים, נשימות עמוקות או הפסקה יכולות להיות יעילות לניהול דחפים ועוד.
• הזדמנות ללמידה – נדבר איתם על תקריות ונבצע סיעור מוחות על תגובות חלופיות אפשריות.

לסיכום,
כל ילד קש"ר עובר מסע. כמו איתן, הם עשויים למעוד, אבל כל צעד הוא הזדמנות ללמידה ולצמיחה.
אנחנו כהורים יכולים ליצור מודל של רוגע, ליצור שגרות וללמד אסטרטגיות כמו נשימה עמוקה ומיינדפולנס. לעודד רפלקציה, לא כביקורת אלא כמצפן שינחה את הצעדים הבאים שלהם.

אם הסיפור של איתן מוכר לכם בביתכם שלכם, דעו שאתם לא לבד במסע הזה.
מזמינה אתכם לעבוד ביחד כדי להעצים את ילד הקש"ר שלכם ולעזור לו לרתום את החוזקות הייחודיות שלו.