איני מכיר עובדה מעודדת יותר מיכולתו הבלתי מוטלת בספק של אדם, לרומם את חייו במאמץ מודע
(הנרי דיויד ת'ורו).
הבקרים קשים מנשוא. היא אינה עומדת במריבות, בכעס, בתשישות ובחוסר האונים שהמצב הזה מייצר עבור כל המשפחה.
בכל הזדמנות היא עוסקת בהלקאה עצמית ואינה יכולה לעצור את תחושת הכישלון שלה כאם.
כך הגיעה אלי נעמה לקליניקה שלי וכך החלה הפגישה הראשונה.
נעמה מתארת את רון, ילד בן 13, אינטליגנטי מאוד, יזם בנשמתו, חברותי ורגיש ומאובחן כבעל הפרעת קשב. התסמינים הבולטים מאוד אצל רון כוללים משך קימה והתארגנות הבוקר, היפראקטיביות ואימפולסיביות מה שמקשה מאוד עליו ועל הסובבים אותו .
נעמה גם מודעת לאופן התנהלותה מול רון, בהתנהלות שלה היא מגיבה להתנהגות שלו ומגיבה ללחץ שהשעון מייצר.
והתוצאה היא צעקות, העלבות של שני הצדדים ולאחרונה אף מכות מצידו של רון.
בעצם, נעמה רוצה כלים להיותה הורה פרואקטיבי.
מה הכוונה?
הנה כמה מילות הסבר…
בספרו שבעת ההרגלים של האנשים האפקטיביים ביותר, מתאר סטיבן קובי את הרגל הפרואקטיביות.
בתיאורו הוא מזכיר את הסיפור המקראי של מכירת יוסף ע"י אחיו לעבדות במצרים.
כשהיה יוסף בן 17 נמכר ע"י אחיו והורד מצרימה כעבד.
בפני יוסף עמדו שתי אפשרויות:
- לחשוב במונחים של "לו היה לי" ולהתמכר לרחמים עצמיים, לראות את חולשות האופי של אחיו ושל שוביו ואת כל מה שנגזל ממנו.
- לחשוב במונחים של "להיות" כלומר, לזהות את ההזדמנויות שנקרות בדרכו ולהשתמש בתכונות התושייה, היוזמה והפעולה.
יוסף, בחר באופציה השנייה. הוא השכיל ליצור אצל פוטיפר תחושת ביטחון ואמינות ולכן תוך פרק זמן קצר ניהל את משק ביתו של פוטיפר אדונו.
הורות פרואקטיבית
משמעותה לפעול בהלימה לערכים שלנו, לבחור את התגובות שלנו, לקחת אחריות, ליזום וליצור הזדמנות לפתרון כל בעיה שנמצאת במעגל ההשפעה שלנו.
לדבר במונחים של "להיות" כמו: אני יכול להיות סבלני יותר, אני יכול להיות רגיש יותר, אני יכול להיות עקבי.
עוד "באגף" הפרואקטיביות היא היכולת לבצע בקרה עצמית, להודות בטעויות, לתקן וללמוד מהן כל הזמן.
הורות ריאקטיבית
לעומת זאת, הורות ריאקטיבית הינה הורות של "טייס אוטומטי".
תגובה הנובעת כתוצאה מרגש. אני כועסת אז אני צועקת.
להורות מסוג זה יש נטייה להאשים אחרים, להאשים את התנאים ולדבר במונחים של "לו היה"
כמו: לו היה לי ילד צייתן, לו היה לי יותר זמן לעצמי וכן הלאה.
במשפחה שלנו, בכל פעם שאחת הבנות נוקטת עמדה לא אחראית וממתינה שמישהו אחר "יזיז את הדברים" עבורה או יציע פתרון, אנחנו מבקשים ממנה לגלות תושייה ויוזמה.
כך מעניקים חיזוק לאופי הבסיסי ומייצרים אווירה שבה לומדים לנצל הזדמנויות ולפתור בעיות.
אז מה עשינו נעמה ואני במסע השינוי?
זיהינו את הערכים המובילים והחשובים של המשפחה
נעמה בחרה מהם הגבולות והכללים בבית, קישרה אותם לערכים שלה ובחרה היכן נכון לה "לשחרר" ולהעביר את הבחירה לרון.
התקיים דיאלוג בינה לבין רון. נעמה שיקפה את הגבולות והרציונל שלהם כתוצאה מהערכים המובילים. ויחד סכמו מה יהיו החיזוקים החיוביים כאשר רון יבחר למלא אחר הכללים ומה תהיינה התוצאות
ההגיוניות כאשר רון יבחר שלא למלא אחר הכללים.
נעמה ורון קבעו את אופן המעקב והבקרה אחר יישום התוכנית.
ולבסוף, נעמה הקפידה על עקביות ושמרה בנחישות על התוכנית.
אם אינך יכול לומר ביושר, "אני מה שאני היום בגלל הבחירה שבחרתי אתמול", לא תוכל לומר, "אני בוחר לחיות אחרת" (סטיבן קובי).
תרגיל לשבוע הקרוב
- איך נראה השיח שלך? האם הינך עושה שימוש לעיתים קרובות במשפטים כמו: לו רק, אני לא יכול, אני מוכרח.
- איך נראה השיח של הסובבים אותך?
- האם זכורה לך חוויה בה התנהלת כהורה ריאקטיבי?
- האם אפשרי מבחינתך לנתח את הפער בין הגירוי לתגובה ולזהות את ההזדמנות ואת חופש הבחירה שלך?
- האם אפשרי עבורך לדמיין איך אפשר להתנהל כהורה פרואקטיבי?
- האם יש לך בעיה מתסכלת בהורות?
- האם אפשר להגדיר את הבעיה במונחים של שליטה ישירה, שליטה עקיפה וחוסר שליטה?
- האם ניתן לקבוע מהו הצעד הראשון במעגל ההשפעה שלך ושאפשר לנקוט בו כפתרון לבעיה?
אם גם לך יש הרגשה שהינך פועל על פי "הטייס האוטומטי" שלך?
האם יש בך רצון לנסות משהו אחר, דרך אחרת?
אני מזמינה אותך לתאם איתי שיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות.
