באחד ממפגשי האימון, רונה שיתפה בסיפור על ארוחת ערב ואשר ממחיש יפה את המורכבות שאנחנו חווים בהורות לילדי קש"ר.
לכאורה, ארוחת ערב פשוטה אלא שמתחת לפני השטח התחוללה סערה. מיכאלה, הבת הצעירה שלה, רק בת 4, התפרצה בגלל מה שהיא תפסה כמנה לא הוגנת של ספגטי בהשוואה לזו של אחותה.
הניסיונות של רונה להסביר בהיגיון נכשלו, והובילו ליותר דמעות וליותר תסכול. זה היה רגע מלא באי הבנה ורגשות עוצמתיים. אלא שלפתע, הייתה לרונה תובנה פורצת דרך.
פריצת הדרך 🔍
רונה הבינה שכל התקף הזעם של מיכאלה בכלל לא היה בגלל גודל מנת הספגטי.
מיכאלה, שהתמודדה עם יום מאתגר, מצאה את זמן ארוחת הערב כזמן שבו היא יכולה לשחרר את הרגשות אותם החניקה בתוכה. ההבנה הזו שינתה הכל.
מהם הכלים להבנה וחיבור 🛠️
- הכרה ונירמול הרגשות: הכרה ברגשות של מיכאלה מבלי לפנות מיד להיגיון.
- הצעת המגע: פעולה פשוטה של חיבוק ומתן מרחב בטוח לרגשות של מיכאלה.
- דוגמה אישית ושיתוף: הפגנת הרוגע של רונה, מהווה מודל למיכאלה איך לעבד ולווסת הצפה של רגשות.
סיפורה של רונה הוא תזכורת שלפעמים, מאחורי ההתנהגויות המבלבלות ביותר, מסתתרים פשוט רגשות לא נאמרים שמחכים לגילוי ולהבנה.
דרך הפגישות שלנו גילתה רונה את החוזק שיש ברכות, את כוחה של הנוכחות לבדה על פני פתרון בעיות.
המסע הזה מהתקף זעם בגלל ספגטי לחיבור הרגשי מדגיש את המהות של ויסות משותף ואת ההשפעה העמוקה של הקשבה אמיתית לצרכים של ילדי הקש"ר שלנו.
